זוגיות שמתחילה ממקום לא מדוייק עלולה לגרום למריחה של זמן יקר, לשיברון לב והכי גרוע – עלולה לגרום לעשות צעד שגוי, כמו להיכנס לחופה עם האדם הלא נכון.
הרבה מאיתנו טועים לחשוב שבתחילת קשר אנחנו צריכים להציג את עצמנו בדרך מסויימת לפי חוקים וכללים (שאין לנו אפילו מושג איך הם התיישבו לנו בראש),
וקורה הרבה שמרוב לחץ וחשש מהסיטואציה המביכה, יוצא להגיב ולהתנהג אחרת ממי שאנחנו ברגיל.
לפעמים עולה החשש שאם נהיה 'אנחנו עצמנו' באופן טבעי, אז לא ירצו אותנו. שמה שיש לנו להציע לא מספיק.
אולי אנחנו לא מספיק טובים,
לא מספיק אטרקטיביים,
לא מספיק יפים,
לא מספיק חכמים,
בקיצור, הרבה לא מספיקים!!
וזה יכול להגיע למצב של ערך עצמי נמוך וכמובן שממקום רגשי כזה, קשה להיות אטרקטיביים וממגנטים.
לכן יש תקופות שפשוט נמנעים ויושבים בבית ומחכים שמשהו יקרה מעצמו. זה יכול להיות פיתרון זמני, אבל לא טוב להיכנס לקיפאון, כי אנחנו עלולים להפסיד שנים משובחות של זוגיות.
דבר אחר שקורה – שבלי לשים לב אנחנו עוטפים את עצמנו בעטיפה נוצצת מול אנשים.
המעטפת שומרת עלינו, אבל גם עשויה לגרום לבני הזוג לבסס את הקשר על חצאי אמיתות או על עשיית רושם, ולהתחיל את הקשר עם משחקים ותרגילים…
ובינתיים נקשרים רגשית, מה שעשוי לגרור פרידה הכרחית בגלל חוסר התאמה אבל מאוד כואבת, כי עד שמגלים מה טיב הקשר לוקח הרבה מאד זמן.
אבל הכי כואב – זה להתחתן ולקשור את גורלנו עם אדם, שמלכתחילה, אם היינו יודעים מי הוא ברגע הראשון, לא היינו מתגלגלים איתו לקשור יחד חיים, של משפחה וילדים. ויש מיליוני משפחות מסביבנו שזה הסיפור שלהם. שהבחירה הזוגית לא באה ממקום של החלטה מתוך רצון וידיעה עד הסוף.
רק לפני כמה ימים קיבלתי הזמנה לחתונה של תלמידה עם מכתב תודה מרגש ותמונות מהחינה שלה ושל בחיר ליבה.
במקרה נוסף תלמיד שלח הודעה מוקלטת בה הוא מספר שהוא מתחתן ותוך כדי שדיבר, פרץ בבכי של התרגשות, מתוך כאב על שנים ארוכות בהן היה לבד, וכמעט התייאש, עד שיום אחד החליט לקום ולעשות צעדים משמעותיים למצוא את החסם שמונע ממנו למצוא את האהבה המיוחלת.